אור גדול מאיר את לוד!

הי, אני דריה, בת שירות בגרעין אורי בלוד. רציתי לספר לכן קצת על הגרעין שלנו…
קודם כל, קצת על העיר. אצל הרבה אנשים כשחושבים על לוד חושבים על עיר פשע, עיר שמפחיד להסתובב בה, בקיצור עיר לא סימפטית. אצל הפעורים ממש המילה לוד מזכירה רק את שדה התעופה בן גוריון. אז לא. זאת עיר מלאה אנשים חמים וטובים, והיא מתפתחת ומשתפרת. לפני חנוכה, הלכתי עם חברה ברחוב בעיר והחזקתי סביבון גדול ביד. אישה מבוגרת עצרה אותנו בירכה אותנו בחג שמח ונתנה לשתינו ספינג’ים שהכינה בעצמה, ממש מחמם את הלב! גרעין המשפחות בעיר (גרעין ענק – 500 משפחות!) מוסיף גם הוא לאווירה הטובה והמשתפרת בעיר.כל אחת מבנות הגרעין מאומצת אצל משפחה מהגרעין. אנחנו נשארות בשבת בלוד פעם בשבועיים (זה נשמע הרבה, אבל זאת הדרך הכי טובה להכיר את העיר מהשטח ואת המשפחות בגרעין, דרך פגישת אנשים בבית כנסת והתנדבויות שעליהם נדבר בהמשך…) ומתארחות אצל המשפחות המאמצות בארוחות.
המשפחות המאמצות נותנות הרגשה של בית גם רחוק מהבית. אני יודעת שבשבילי הקשר עם המשפחה המאמצת שלי מוסיפה מאוד לחווית השירות. הקשר עם המשפחה המאמצת יכול להיות קשר מאוד משמעותי עבור בת שירות, קשר שנשאר הרבה שנים אחר כך.
אבל, בואו נחזור לחלק שכנראה הכי (או כמעט הכי) מעניין אתכן כרגע – התקנים שלנו.
יש בלוד מגוון די רחב של תקנים: חינוך מיוחד בגנים או בבתי ספר, נוער בסיכון ותיכונים, אולפנה, בתי ספר יסודיים, מרכז להעמקת יהדות, “והדרת” וקומונה בשני סניפי בני עקיבא. אחרי הצהריים אנחנו מתנדבות בהרבה תחומים נוספים. יש התנדבויות של אחד על אחד, כמו חונכות של קשישה, ילד או ילדה, ומרכז למידה שבו אנחנו עוזרות לתיכוניסטים ללמוד לבגרויות. יש התנדבויות של בנות שרות מול קבוצות, כמו פרויקט “שפיץ” שמטרתו לעודד מנהיגות בקרב נערות בשכונת מצוקה, תנועת איתן שמטרתה לחבר את החניכים (ילדים לא דתיים) לערכי הכבוד והחברות, בית חם לנערים בסיכון, קבוצת חינוך מיוחד מבוגרים ועוד. הבטחתי להרחיב על התנדבויות בשבת, אז הנה – גם בשבתות אנחנו פעילות בעיר, ואנחנו עוזרות בפרויקט שולחן שבת שבו אנשים שאין להם מה או עם מי לאכול מתאספים יחד לארוחת ערב שבת חמה, מחממת, ומקרבת.
ועכשיו – נשארה שאלה חשובה: חוץ מהתנדבויות נוספות אחרי הצהריים, במה מתבטא הגרעין שלנו והקשר בין כל הבנות?
אז פעם בשבוע אנחנו נפגשות לישיבת גרעין שמנוהלת על ידי הרכזת (המקסימה) שלנו, ולאורייתא. בישיבות יש מקום לכל אחת לשתף בחוויות טובות ופחות טובות ולהציע רעיונות נוספים לגרעין. חוץ מזה אנחנו מרימות כל מיני פרויקטים של כל הגרעין ביחד. הרמנו הפנינג סוכות מטורף לכל ילדי העיר. הפכנו את המתנ”ס בעיר למסלול הכירות עם האושפיזין והיה ממש שווה! בחנוכה עשינו הרבה פעילויות – פעילות במתנ”ס לילדי העיר, הדלקת נרות בבנייני הדירות שלנו, הדלקת נרות עם משפחות משכונת מצוקה ופעילות בבית ספר חינוך מיוחד. לקראת ראש חודש שבט אנחנו מארגנות סעודת אמנים לנשים בשלוש שכונות בעיר, ונתחיל בפרויקט הגשמת חלומות לקשישים.
זה נשמע הרבה, אבל אל תדאגו, יש לנו גם זמן לעצמינו. אנחנו מנצלות את הזמן הנותר לביקור אצל המשפחה המאמצת, או לזמן גיבוש דירתי.
והכי חשוב – אנחנו נהנות ומרגישות משמעותיות, גם בעשייה וגם במנוחה!